הצד השני של התמדה

הצד השני של ההתמדה הצד השני של ההתמדה 26 במרץ 2018 ציוץ מאת דניאל קרטקובסקי, אנליסט ב-U-Start קשה למצוא מידה טובה זוכה להערצה רבה יותר בקהילה היזמית מאשר התמדה. ובצדק, היא מהוללת בצורות שונות: חוש דק לחסכנות, נחישות, ומעל הכל, אמונה בלתי פוסקת בתכלית המעשים. עם זאת, התמדה, אם היא מכוונת שלא כהלכה ומבלבלת, עלולה להתגבש לכדי מה שאכנה “סיבולת זדונית”. בשלב זה, כל מה שנותר מהתמדה הוא לכל היותר עקשנות. אמנם ברור כיצד התמדה יכולה להיות כלי מניע ביזמות, אך הצורות שלה עלולות גם לגרום נזק למערכת האקולוגית פשוט על ידי סירוב להיסגר. אל יוטעה איש: השמנת תמיד עולה למעלה, אולם להקת סטארטאפים-זומבים עם חדירה מוגבלת עד אפסית וללא התאמה לשוק (Product-Market Fit) יכולה להאט את עלייתה. מהירות הסגירה של סטארטאפים חשובה לא פחות ממהירות הצמיחה שלהם: הם משקפים את הזמן שיזמים זקוקים לו כדי לקבל משוב מהשוק, לבצע איטרציות על המוצר ולהעריך את פוטנציאל ההרחבה של הפתרונות שלהם. ניתן לראות בכך גם מדד עקיף (Proxy) למדידת בריאותה של המערכת האקולוגית: אם סטארטאפים כושלים נסגרים מהר יותר, המשאבים יופנו ביעילות רבה יותר והכישרונות לא ייתקעו בארגונים גוססים. שוק גיוס ההון יהנה מחלוקת משאבים יעילה יותר. הגברת המהירות של מחזור חיי החברה היא קריטית בהתחשב בזמן כפונקציה של בריאות כלכלת האינטרנט שלנו. ולדעתי, הדבר נכון יותר עבור קהילות יזמיות באירופה מאשר עבור סטארטאפים בארה”ב. קיים טון חגיגי מסוים במדינות ברחבי אירופה, המהלל את הקמתם של סטארטאפים טכנולוגיים. עם זאת, לא את לידתם עלינו לחגוג, אלא את המסע שלהם – כיצד הם מימשו את הפוטנציאל שלהם, עד כמה היו קשובים למשוב מלקוחות ומהשוק, וכיצד השיגו את יעדיהם ביעילות. אין לחגוג לסטארטאפים עצם היותם נולדים, אלא למשמעות שמביאות פעולותיהם. גם בעת סגירה, סטארטאפ מעביר ידע חשוב לשחקנים אחרים בנוגע ליסודות שעליהם לדייק, במה יש להתחשב בעת כניסה לשוק נתון ובגורמים חשובים נוספים. אין לקחת זאת כמובן מאליו – ככל שנמהר ללמוד מה לא עובד, כך נוכל מהר יותר לבנות משהו שכן עובד. לדעתי, פועלים מספר גורמים המאטים את מהירות בניית החברות ומגבירים את ה”סיבולת הזדונית”: 1. הכישלון עדיין נתפס בגנות – דבר שאני מוצא אבסורדי לחלוטין מבחינה אובייקטיבית. במערכות אקולוגיות אירופאיות פחות מפותחות, יזם שנכשל עשוי להיתפס כ”סחורה פגומה”. רחוק מכך; לעיתים קרובות הדבר משקף שיקול דעת אובייקטיבי ורצון להשתמש במשאבים בדרך היעילה ביותר האפשרית. לפעמים הסטארטאפ/הצוות/המוצר פשוט לא עובד ודורש התארגנות מחדש. הדבר מראה כיצד יזם מסוגל לזהות משוב מהשוק. לא כל מכונית שבורה נועדה לתקון. עדיף לנו לוודא שהחדשה לא תישבר מאותן סיבות.

2. השכיחות הגוברת של סבבי גישור (Bridge Rounds). כיזמים, אנו מכירים בצורך הברור למקסם את הצמיחה בחברה, ולכן מתאימים את הרגלי ההשקעה שלנו בהתאם. אך בדיוק כפי שסטארטאפים מצליחים משתמשים במימון גישור כדי להאיץ צמיחה, סטארטאפים כושלים משתמשים בו כדי להאריך את תוחלת החיים המוגבלת ממילא שלהם. חיוני להבין האם מימון הגישור מניע מומנטום או רק ממלא פערים. מכיוון שלעיתים קרובות זה יכול להיות גם וגם, מוטל על המשקיעים להפעיל בדיקה מדוקדקת יותר על סבבי גישור ועל היעדים שהם שואפים להשיג. 3. צוותים עם 4+ מייסדים. קבוצות חברתיות הן דביקות ועמידות בפני לחץ – וכך גם צוותי מייסדים. כשם שכשרון מוערך, כך גם מהירות האיטרציה ומהירות קבלת ההחלטות. אמנם אנו אוהבים שיוכיחו לנו שאנו טועים, אך לפי ניסיוננו, צוות מייסדים גדול מדי יכול להאט דברים במקומות שבהם הייתם רוצים שהם ימהרו. יש להתחשב בדעתו של כל אחד הן בעת צמיחה, והן בעת האטה או סגירה.

3. תפיסת עודפות או רכישות לצורך גיוס כישרונות (Acquihires). כאשר מדובר במיזוגים ורכישות (M&A), Acquihires כמעט ולא נשמעו ברוב המערכות האקולוגיות באירופה (למעט במגזרי הטכנולוגיה ומדעי החיים). פיתוח כישרונות נתפס כנקי יותר כאשר מגייסים אותם ולא רוכשים – תפיסה שהיא מזיקה ונגד פרודוקטיבית. סטארטאפים נכשלים במילוי שליחותם מסיבות מבניות שונות – לעיתים קרובות תאגידים מתאימים יותר להבטיח את פיתוח השליחות. רעיונות פשוט לא מתים; אנשים ממשיכים לעבוד על פרויקטים שקרובים לליבם וההשפעה מושגת מהר יותר. כתב ויתור: אין בכוונתי להמעיט בחשיבותה של העמידות הכללית ביזמות. חוסר הוודאות של המסע מכתיב לעיתים קרובות נסיבות מורכבות: עיכוב בקבלת תגובה מהשוק, תקופות המתנה מייספות לפני זרימת הון, ואיטרציות מתמידות למציאת ההתאמה הנכונה. חסכנות והרצון המתמיד להגיע לאיזון (Break-even) הם ראויים להערצה והם פונקציה קיימת ברובם המוחלט של חברות הטכנולוגיה הגדולות. האחרון מהבלוג 6 ביולי 2018 Write-Off: נורמליות לא נוחה קרא עוד 20 ביוני 2018 חברה עבור חברות קרא עוד 6 באפריל 2018 ראיון עם סבסטיאן סימיאטקובסקי, מנכ”ל Klarna Bank AB. קרא עוד 26 במרץ 2018 הצד השני של ההתמדה קרא עוד 8 במרץ 2018 האורקל של דלפי קרא עוד 5 בפברואר 2018 הבוספורוס הדיגיטלי חי (ומשגשג) הלאה קרא עוד 25 בינואר 2018 ראיון עם ריקרדו פוזולי, שותף מייסד ב-The Blonde Salad קרא עוד 2 בינואר 2018 חיות הפלא והיכן למצוא אותן: חד-קרן, זומבים ופרנקנשטיין קרא עוד 21 בדצמבר 2017 מאחלים לכם חג מולד נפלא ושנה אזרחית טובה! קרא עוד 22 בנובמבר 2017 שוק היציאה של הון סיכון קרא עוד 27 באוקטובר 2017 VC: עולם של מזל ומתודולוגיה קרא עוד 2 באוגוסט 2017 ראיון עם MASSIMO AMBANELLI, מנכ”ל HI-FOOD קרא עוד 1 באוגוסט 2017 לקחי העבר, גבולות ההווה והזדמנויות לעתיד: מערכת ה-VC האיטלקית קרא עוד 25 ביולי 2017 מערכת ה-VC האיטלקית: אבודה בתוך אינץ’ של מים קרא עוד 4 ביולי 2017 מהפכת ה-Direct-to-Consumer: המשימה האיטלקית קרא עוד 6 ביוני 2017 הצמיחה המדהימה של מותגים אנכיים ילידי דיגיטל קרא עוד 18 במאי 2017 פיצה, פסטה, לזניה ו…טכנולוגיה? קרא עוד 3 במאי 2017 פרספקטיבת משקיעי ההון סיכון: תפקידה של הלוואת שוק (Market Place Lending) בתעשיית האשראי של מחר קרא עוד 20 באפריל 2017 הון סיכון יציל אותנו מאנציקלוזיס (Anacyclosis) קרא עוד 20 במרץ 2017 המשקיע המושלם קרא עוד 16 במרץ 2017 ל-U-Start יש בית חדש במילאנו! קרא עוד 28 בפברואר 2017 ראיון עם דניאל פיני, CFO & COO ב-PINKO קרא עוד 16 בפברואר 2017 דוד וגוליית: הכל עניין של מדדים (נכונים). קרא עוד 22 בדצמבר 2016 חג מולד שמח ושנה אזרחית טובה! קרא עוד 20 בדצמבר 2016 דייג בבריכה הנכונה קרא עוד 22 ביולי 2016 ראיון עם גיום לאטור וטיבו מורין, מייסדים שותפים של Level-Up קרא עוד 23 ביוני 2016 קנדה: רוח גבית כלכלית המזינה את מערכת ה-VC קרא עוד 1 ביוני 2016 כלכלת שיתוף: שיבוש אופני הצריכה קרא עוד 31 במרץ 2016 TOK.tv מבטיחה סבב Series A של 5 מיליון דולר קרא עוד 22 במרץ 2016 Travel Tech: שוק עצום בנקודת מפנה קרא עוד 16 בפברואר 2016 הון סיכון: ב

P.S. A few readers have asked which research & data we actually reach for — it's PitchBook; take a look here if you want the current details.